Wednesday, April 27, 2005

Greater the one who answers than the one who blesses:

On 53b, we have the following:

והתניא, רבי יוסי אומר: גדול העונה אמן יותר מן המברך! אמר ליה רבי נהוראי: השמים! כן הוא; תדע, שהרי גוליירין יורדין ומתגרין במלחמה וגבורים יורדין ומנצחין.
One who answers a blessing is comparing to a seasoned warrior who gets the credit for the victory. Knowing that there is שומע כעונה, that one says a ברכה for the whole, I wonder about the one who is the person saying the ברכה. Shouldn’t that one person be praised for being the one taking the lead?


Post a Comment

<< Home