Sunday, April 17, 2005

The offensive nature of defining an עם הארץ

:ברכות מ"ז provides a list of what qualifies one to be considered an עם הארץ.

תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע ערבית ושחרית, דברי רבי אליעזר, רבי יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין, בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו, רבי נתן אומר: כל שאין מזוזה על פתחו, רבי נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה, אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
1. רבי אליעזר says it is a person who doesn’t recite שמע in the evening and in the morning
2. רבי יהושע says it is one who doesn’t wear תפילין
3. בן עזאי says one who doesn’t put ציצית on one’s clothing.
4. רבי נתן says an עם הארץ is one who doesn’t put a מזוזה up on the doorpost.
5. רבי נתן בר יוסף says it is one who has sons and doesn’t raise them with a Jewish education (my modern turn of phrase)
6. אחרים says it is the whole list and also includes one who might have knowledge of the sources but is not משמש תלמידי חכמים.

I find this whole list difficult, except מזוזה, because the first three are מצוות עשה שזמן גרמה, and the rest are about תלמוד תורה. This means, that at some level, women were almost automatically classified as עמי הארץ in the time of חז"ל [and even for many, until today]. Perhaps this might also be another explanation for the omission of women in the discussion of women and מנין, because they are automatically ruled out as part of the category of עם הארץ and not merely because of פריצותא.


At Sunday, 17 April, 2005, Blogger Mar Gavriel said...

Bryan suggested that the reason for the exclusion of women from zimmun may have been that women were considered to be עמי ארצות (amarótzim). Let’s see what the RO"SH (Rabbenu Asher) has to say about counting עמי ארצות in zimmun:

והכותי מזמנים עליו. וה"מ באותו זמן אבל עכשיו עכו"ם גמורים הם ואין מזמנים עליהם.

ואמאי לא יהיה כעם הארץ ותניא אין מזמנים על עם הארץ (בחבורה). אמר אביי בכותי חבר. והאידנא אינן נזהרין מלזמן על עם הארץ גמור וכרבי יוסי שלא יהא כל אחד הולך ובונה במה לעצמו. והכי נמי אמרינן בפרק בתרא דחגיגה (דף כב:) כמאן מקבלין האידנא סהדותא מעם הארץ כרבי יוסי ואף על גב דאמרינן בפרק ואלו עוברין (דף מט:) דאין מוסרים עדות לעם הארץ. וגם ר"ח כתב דהאידנא לא רגילי רבנן בהכי דמזמני אפי' עם עם הארץ ברור. והרב ר' שמעון ז"ל פירש דלית הלכתא ככל הני דקיימא לן היודע למי מברכין מזמנין עליו ולא נהירא דלא דמיא להא שמעתתא כלל דעם הארץ פשע במה דלא למד.

I like this. Perhaps, if we accept the argument of the RO"SH that עמי ארצות count in zimmun (and possibly in minyan as well?), we can extend this to women. Or, conversely, we should be davkaninks about following דינא דגמרא and stop counting anyone who has not done שימוש תלמידי חכמים.

Of course, if the reason for not counting women is really that they are a subcategory of עמי ארצות, then today, when there exist female תלמידות חכמים, not even all women should be in the category of עמי ארצות. Thus, even if we decided to excliude all עמי ארצות from zimmun (or minyan), we might still be able to include female scholars.

At Saturday, 16 September, 2006, Anonymous Anonymous said...

Cool Blog! If you get a chance I would like to invite you to visit the following dresses blog, it is cool to!


Post a Comment

<< Home